תשובות

שלום מנהג בית אל שלא לכוין באסרו חג, אלא מתחילים לכוין מערבית של ליל ח' בסיון (פתח עינים צ ע"ג).

שלום וברכה את הציצית מומלץ לקשור ע"פ שיטת האר"י עיין בבן איש חי שנה א' פרשת לך לך הלכה א. עיין גם כאן. בברכה

עובדים על כך קשה. לצערי עדיין אין צפי. בברכה

שלום וברכה כמדומני שפיוט זה נהוג יותר בקרב מקהלות האשכנזים, וכשמדברים על מנהג בית אל וכדו', בדרך כלל מדובר על ספרדים, כך שאין מכך שום ראיה. לגופו של עניין, לא ראיתי שהאר"י התייחס ספציפית לפיוט הזה, אך בשעה"כ (נא ע"א) כתב וז"ל: ​‌אמר לי מורי ז"ל בענין הפזמוני' והפיוטים שתקנו […]

שלום עליכם ככל הנראה הנך אוחז בידך את הסידור במהדורתו הראשונה משנת ה'תשע"ז. מאז ב"ה זכיתי לערוך מחזורים לראש השנה יום הכיפורים וסוכות, וכן סדר סליחות. במהדורה הראשונה שולבו הגהות בודדות שאינם מצויות בסידורים הרגילים ע"פ הגהות האר"י בשער הכוונות (לדוג' אף מכיפת הירדן כל שהיא, נוסח זה אינו מופיע […]

נו"ה – נצח והוד. חו"ב – חכמה ובינה, נ"ר – נפש רוח/נפשות רוחות. בברכה

כל המוסיף מוסיפין לו. צריך להשתדל לעשות מה שאפשר בשמחה.

אולי או"א וזו"ן.

מקורו בתשב"ץ ח"ג סימן נ"ה, ושם ביאר הכוונה וז"ל: וכך פירושו כי עי"ן של שמע גדולה וכן דל"ת של אחד והסוד עד ה' בכם וכשתסלק ע"ד משמ"ע וא"חד ישאר ש"מ כמ"ם פתוחה שהוא סוד מלכות תיתאה כי היא ידיעה יכנסו בה. ומ"ם סתומה היא סוד מלכא עילאה לא נכנס בה […]

בחק לישראל לא חייב לקרוא תרגום. אם קרא עולה לו מעיקר הדין כחלק משמו"ת, אך ראוי ביום שישי לקרוא מהתחלה כל השמו"ת.

צריך ללמוד, אפשר בהבנה בסיסית ולא צריך בעיון. רק הזוהר אפשר לגרוס.

מוציאים מהקלי' את הקדושה, הכנה לבירורים בתפילה, בירור ז"מ דזו"ן.

אני לא מכיר לשם יחוד כזה. בכל אופן קטונתי מלהכריע בנושאים כאלה.

שלום וברכה. בכתבי רבנו האר"י מובאות שתי אפשרויות כיצד מתפשטים החסדים והגבורות בגופא דז"א. אפשרות א': בשבוע א' מתפשטים בזרוע ימין (חסד), בשבוע שני בזרוע שמאל (גבורה) וכו', כך שלאפשרות זאת נמנה את הימים חסד שבחסד, גבורה שבחסד, וכו'. אפשרות ב': בשבוע א' מתפשט החסד בכל קומת ז"א, כלומר ביום […]

אפשר לכוין אם זוכרים מיעוט ערכנו ושפלותנו, ושאם אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. ולא יחזיק טיבותא לנפשיה כלל.

בכריעות מעלים את המלכות. וזה חלק ממהלך התפילה ונצרך ליחוד בברכת שים שלום, ולכן מכוונים בהם תמיד, למעט זמנים שאין מכוונים כלל.

כן.

א. ע"י פיטום הקטורת מתים הקלי' וע"י עלינו לשבח נמשך אור מקיף לגרש הקלי' שלא יאחזו בתפילה, וזה שייך גם בשבת. יעו' כף החיים סימן תרכ"ב ס"ק ו. ב. בימות החול מכוונים לברר מנוגה דאבי"ע, ובשבת מנוגה דאבי"ע דאצילות. יעויין בספר נקודות הכסף חלק ד' עמוד 127.

אין בעיה בדרך לימוד או תפילה. זה לא נחשב לימוד עד שנחלקו הפוסקים אם מברכים עליהם ברכות התורה.

אין צורך

שניהם נכונים, כי הניקוד הוא מלכות, אך בברכה ממשיכים מוחין שבתפארת דז"א.

מחלוקת. יש אומרים שלא מכוונים כלל אפי' כוונות פשוטות ורמזים, ויש אומרים שדווקא כוונות עלית העולמות ויחודים להמשכת מוחין ויחודים.

מענה לשאלתך נתבאר בתחילת הדרוש הראשון של חזרת המידה, והוא שבלחש התפילה בנה"י דז"א, ובחזרה היא בחג"ת דז"א, יעו"ש. ויעויין עוד בא"ח תרומה ב, עוד יוסף חי תרומה א.

בתור הקדמה יש לידע כי יחוד הוי"ה ואהי"ה יהיה מיחוד ישסו"ת ועד ע"ב ס"ג דא"ק, וכפי שניתן לראות בסדר מטבע ברכה בתיבות מלך העולם. בשעה"כ כונת העמידה דרוש ב' כתב: אלהינו – תכוין כי הוא באימא, כי כל מקום שנזכר מלת אלהינו הוא או האמא או בקו שמאלי. וכיוצא בהזה […]