תשובות אחרונות

10 תשובות אחרונות

שאלה
ראיתי במחזור שים שלום החדש לפסח שהנוסח “ועמך ישראל” לא כמו הסידור ולא כמו רוב הסידורים הספרדיים.

תשובה

לענ”ד יש לגרוס “ועמך” בכל קדושות כתר. ואעתיק לך מתשובה שכתבתי בס”ד ולא באה בדפוס:

נוסח ספרד הישן בקדושת כתר “ועמך ישראל” וכו’. כן הוא בסידור ויניציא שנת רפ”ד, וקודם לו בסידור נאפולי ר”ן. והנה בסידור הנדפס בויניציא שנת שנ”ח מופיעה נוסחת “עם עמך” במוסף שבת בלבד, ובמוסף יוה”כ חזר וגרס נוסחת “ועמך”. ומצאתי בספר המחכים לר’ נתן ב”ר יהודה מבעלי התוספות, וז”ל (ד”ה בשחר אומר): ובכתר יתנו לך לפי שיש בו המוני מעלה עם קבוצי מטה סדרו בו כ”ו תיבות עד קדוש, אך שם המיוחד אינו מן החשבון. עכ”ל. ולא יכון כ”ו תיבות לגורסים “עם עמך” דעולה ז”ך תיבות, אך לגרסת “ועמך” שפיר. וז”ל האבודרהם (שחרית של שבת): ועמך ישראל קבוצי מטה יחד כלם קדושה לך ישלשו וכו’ כמו שפירשנו בקדושה של חול. ואף על פי שאמרו במס’ חולין שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל שירה למטה כמו שאמרנו למעלה, אעפ”כ אין אנו רוצין להתפאר בזה אלא אנו אומרים שהמלאכים משבחין ומקדישין תחלה. ע”כ. וכן גרס רבי משה קורדובירו באור יקר (פ’ ויקהל, עמ’ מח), רבי מאיר ן’ גבאי בתולעת יעקב (סתרי תפלות שבת ומועדים וטעמם), רבי אליהו הכהן האיתמרי בספרו חוט של חסד (פ’ ויחי, ד”ה ושמה קברו את אברהם וכו’), רבי משה ב”ר מימון אלבאז בספרו היכל הקודש (סי’ סו) ורבי רפאל אבן צור אב”ד פאס בהגהותיו על סידור התפילה (נדפס במקבציאל חלק לג עמ’ מב). וכ”כ למעשה בסידור כנסת הגדולה להגר”י צובירי (ח”א עמ’ תפח) ושכן גרסת תאכליל ישנים.

אלא דבספר גן המלך לרבי אברהם הלוי בעל הגינת ורדים (סי’ קלד) כתב משם הרב דוד גרשון דיש לחלק בין מוסף שבת ויו”ט דגרסינן “עם עמך”, למוסף ר”ח די”ל “ועמך”, ושכן שמע בקטנותו. וטעמא דהאי מילתא הוא ע”פ המובא בתוספות סנהדרין (לז: ד”ה מכנף הארץ זמירות שמענו) בשם תשו’ הגאונים, שאין בני א”י אומרים קדושה אלא בשבת דכתיב (ישעיהו ו, ב) גבי חיות שש כנפים לאחד וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול וכשיגיע שבת אומרים החיות לפני המקום רבש”ע אין לנו עוד כנף והקב”ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד שאומר לפני שירה שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו. ע”כ. וכתב ע”ז: וכפי זה יצא לנו טעם למנהגינו שאנו אומרים כתר בכל יום שיש בו מוסף, לפי שבחול בכל יום אומרים שירה, בכנף אחד משש כנפים של המלאכים, והם עיקר שמקדימים אותם, ואחר כך ועמך ישראל. אבל בשבת שאין למלאכים כנף, וישראל הם הכנף, לכן אומרים עם עמך ישראל, שישראל הם העיקר. על דבר זה קטן נתלה בגדול. ע”כ. ושכעי”ז כתב הכלבו (סי’ לז) וז”ל: תפילת המוסף אבות וגבורות וקדושת השם, וקדושה רבה וכו’, וכתב ה”ר יוסף וז”ל: ומה שאנו אומרים בכל הקדושות נקדש את שמך, או נקדישך ונעריצך מלכנו, שאנו עושין המלאכים עיקר, ובקדושת מוסף אנו אומרים המוני מעלה עם עמך ישראל, כלומר הרי אנו עושין ישראל עיקר על פי המדרש, ניתקן שש כנפים לאחד, כל כנף אומר שירה מיומיה, ובשבת אומרת החיה אין לי עוד כנף, והקב”ה אומר יש לי עוד כנף אחד בארץ שאומר שירה, אלו ישראל. זה שאמר הפסוק, מכנף הארץ זמירות שמענו, ושלא לחלק בתפילת יוצר לא תיקנו כך אלא במוסף. עכ”ל. וכ”כ בספר האשכול (ח”א תפלת מוסף שבת אות ב). ועיין לג”ע הרב חיד”א בברכ”י (סי’ תכג אות ג), וע”ש במה שהאריך, דלאו בכל דוכתא תיבת עם היא העיקר, וע”ע מה שהאריכו בזה במטה יהודה עייאש (סימן רפו), ובספר מימי שלמה הנד”מ למהר”ש קמחי (סימן רפו סע’ א) משם הרב שביטת יו”ט (חי’ על הטור, או”ח סי’ תפח) ובהערות איש מצליח על המשנ”ב הכא.

סוף דבר העתיקו האחרונים למעשה כדברי גן המלך, מהם החיד”א ומטה יהודה הנז’, שלמי ציבור (דף רכ”ד ע”א), שער”ת (אות ג), יד אהרון אלפאנדרי (סימן רפו), חס”ל (אות ב), פקודת אלעזר טובו (סי’ תכג), פחד יצחק לאמפרונטי (מערכת ק’ ד”ה קדושה ודיניה), כה”ח סופר (אות כא) ועוד, יעויין בילקו”י (תפילה ב, נוסח התפילה אות קא). איברא דבילקו”י במרוצת קולמוסו כתב שכן נקט גם הגרי”ח בספר עוד יוסף חי (פ’ תרומה אות ג), ואחר המחילה אין דבריו מדוייקים, שאף שהעתיק דברי הרב גן המלך, לא נקיט כוותיה להלכה, וז”ל בסוף דבריו: מיהו גם במוסף יו”ט ור”ח שחלו בחול שיש להם כנף למלאכים אין אנחנו משנים הנוסח שאומרים במוסף דשבת בכל השבתות כדי להשוותה קדושה דתפלת המוספין, כי השבתות הם רבים שבכל שבוע יש שבת ואין ראוי לחלק ביניהם. עכ”ל. ובילקו”י ציין שכ”כ בהערות המהדיר שם. ולא ראיתי במהד’ שבידי (ישמח לב).

ובאמת זהו חידוש מפליג לעשות חילוק שכזה בין מוסף דר”ח לשאר מוספים, דבהראשונים לא מצינו כלל מי שחילק, אלא שיש גורסים “ועמך” ויש גורסים “עם עמך” וכנ”ל. וכן נראה סברת רבנו יוסף חיים שכתב במתק לשונו דאין ראוי לחלק ביניהם ופשוט. ובפרט שבכתבי האר”י ותלמידיו לא ראינו חילוק. והנה למעשה כיון שלפני רבנו האר”י עמד נוסח “ועמך”, ולא הגיה הרח”ו בזה מידי, וגם שאר סידורים ישנים גרסי הכי, ובספר המחכים נתן טעם למנין התיבות העולה שפיר בגרסת “ועמך”, הכי גרסינן.

close
הרשמה לניוזלטר

הישארו מעודכנים!

הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלה

בימי הספירה של ספירת העומר לפי הספירות למשל חסד שבחסד וכו , בסידור רשום לאחר מכן חסד שבגבורה וחסד שבתפארת , חסד שבנצח וכו ,
לפי הבנתי זאת טעות הרי רשום בכמה וכמה מקומות וכמה רבנים שאמרו וגם במעין כוונות בסידור עצמו כתיב יכוון להמשיך מגבורה שבחסד דדכורא לגבורה שבחסד דנוקבא ולא כתיב מחסד שבגבורה דדכורא לחסד שבגבורה דנוקבא כמו שכתוב בדף עצמו בסידור

תשובה

מועדים לשמחה

בכתבי רבנו האר”י מובאות שתי אפשרויות כיצד מתפשטים החסדים והגבורות בגופא דז”א.
אפשרות א’: בשבוע א’ מתפשטים בזרוע ימין (חסד), בשבוע שני בזרוע שמאל (גבורה) וכו’, כך שלאפשרות זאת נמנה את הימים חסד שבחסד, גבורה שבחסד, וכו’.
אפשרות ב’: בשבוע א’ מתפשט החסד בכל קומת ז”א, כלומר ביום א’ חסד שבחסד, יום ב’ חסד שבגבורה, וכו’. ובשבוע שני הגבורה וכו’.

הן אמת שרוב סידורי האר”י הקדומים יותר, נקטו כאפשרות הראשונה, למעט סידור רבי שבתי שהביא את ב’ השיטות. אולם מהר”ם פאפירוש בספר אור זרוע והרש”ש (נה”ש לו. ד”ה וכעד”ז) האריכו לבאר שהעיקר כשיטה השניה, וכוותיה אזלינן .

ואכן כדבריך הציטוט ב”מעין הכוונות” הוא אליבא דהשיטה הראשונה, אך כיון שהכריע הרש”ש כשיטה השניה כך יש לנקוט למעשה.

על סידורי הפשט אין כ”כ מה להתפלא כיון שרק העתיקו מה שעמד לפניהם בסידורים הנפוצים, או שרכשו טקסטים מוכנים להדפסה שכך היה סדור בהם. סידורים ע”ד הסוד, אף שאינם סידורי הרש”ש אך מצהירים שהולכים כשיטתו – יש לאמר דרשני.

וה’ יאיר עינינו בתורתו.

close
הרשמה לניוזלטר

הישארו מעודכנים!

הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלה

מה המקור לסגולה לאחוז המלח בידו בעת ספירת העומר? ראיתי שמציינים למהר”י ניניו, וכן להגר”ח פלאג’י, ולא מצאתי שם. בסידור שים שלום הרב הביא את ספר דברי שלום, וגם שם לא מצאתי.

כמו כן נשמח להבין האם בכל העומר צריך להחזיק במלח, והאם צריך לקרוא את פרקי התהלים בכל לילה.

תשובה

שלום וברכה.

עיין בספר דברי שלום מנהגי בית אל אות נב, שם כתב הרא”ש שרעבי נכד הרש”ש וז”ל:

בליל א’ של ספירת העומר נוהגים ליקח כל אחד חתיכת מלח בידו בעת הספירה, וקודם אומרים סדר קרבן העומר וכן עושים גם ביום. עכ”ל.

מדבריו מבואר שכל העניין הוא לאחוז בלילה הראשון. לא נתבאר בדבריו שיש לקרוא עליו פסוקים או פרקי תהלים.

בקונטרס היחיאלי כתב ע”פ דברי רבי אברהם חמוי בספר דבק מא”ח, ובסידור בית הבחירה צא ע”ב, וז”ל:

סגולה גדולה וסוד גדול בלילה א’ של ספירת העומר, יקח בידו מעט מלח, ויקרא עליו מזמורים: קכ”ב, קל”א, וקל”ג, ואח”כ יקרא ‘פרשת העומר’, ואח”כ יאמר תפילה זו, (להלן) ואח”כ יתן המלח בידו, ויספור העומר, וכן יעשה לכל ימי הספירה, ויזהר שלא יניח המלח על הארץ, ויהיה בידו בשעת הברכה. ואח”כ יהיה זה המלח מסוגל הרבה לעין הרע, ויועיל כמו קמיע, מומחה ופקיע. עכ”ל.

בדבריו מצינו כמה תוספות:

  • יש לספור עם המלח בידו בכל ימי הספירה.
  • יש לומר את מזמורי התהלים והתפילה בכל לילה.
  • יש להזהר שלא יניח המלח על הארץ.

יש שהתקשו קצת בדברים אלו, שכן ע”פ דברי האר”י לא טוב שיקרא מקרא בלילה, ולכן המנהג שקוראים את פרקי התהלים בלילה הראשון בלבד, ולאחר מכן ממשיכים לספור עם המלח בידו כל ימי הספירה ללא קריאת פרקי התהלים. את התפילה מרבי אברהם חמוי יכול להמשיך לקרוא אם ירצה. כמו כן טוב שיזהר שלא יניח את המלח על הארץ כנ”ל.

ביקרא דאורייתא

close
הרשמה לניוזלטר

הישארו מעודכנים!

הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלה

בוקר טוב
דבר ראשון תודה רבה על הסידור הנפלא שהוצאתם לאור . ברוך השם משמש אותי ואני מאושר ומודה לשם .
אשמח לקבל המלצה על סוג הקשירה פתילת תכלת בטלית בית יוסף .
תודה רבה
אליהו

 

תשובה

שלום וברכה
את הציצית מומלץ לקשור ע”פ שיטת האר”י
עיין בבן איש חי שנה א’ פרשת לך לך הלכה א.
עיין גם כאן.
בברכה

close
הרשמה לניוזלטר

הישארו מעודכנים!

הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלה

שלום לרב הנכבד,
האם ידוע מתי יצא סידור חדש עם התיקונים הנצרכים למהדורה הראשונה ואולי תוספת כוונות?

 

תשובה

עובדים על כך קשה. לצערי עדיין אין צפי.

בברכה

 

close
הרשמה לניוזלטר

הישארו מעודכנים!

הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלה

שלום, רציתי לדעת בענין אמירת פיוט ׳ונתנה תוקף׳ על פי מנהג הרש״ש, שהמנהג כיום הוא לידיעתי שרוב מקובלים אין אומרים אותו.
מאיפה המקור שלא לאומרו והאם יש איזה עניין בזה?
והאם יש עניין דייקא שלא לאומרו?
תודה

 

תשובה

שלום וברכה
כמדומני שפיוט זה נהוג יותר בקרב מקהלות האשכנזים, וכשמדברים על מנהג בית אל וכדו’, בדרך כלל מדובר על ספרדים, כך שאין מכך שום ראיה.
לגופו של עניין, לא ראיתי שהאר”י התייחס ספציפית לפיוט הזה, אך בשעה”כ (נא ע”א) כתב וז”ל:
​‌אמר לי מורי ז”ל בענין הפזמוני’ והפיוטים שתקנו האחרוני’ דע לך כי מורז”ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר’ שלמה בן גבירל וכיוצא לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בס’ דבורם בלי ידיעה כלל ובפרט פזמון יגדל אלקים חי כו’ וכן ודוי אשמנו באומר ובפועל כו’ וכן ביום הכפורים לא היה אומר ודוי של רבינו נסים ור’ שם טוב ן’ אדרוטל ור’ יצחק בן ישראל שתקנו כל אחד ודוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה לא היה אומר אותם כלל אבל היה אומר התפלות והבקשות ופזמונים שתקנו הראשונים כמו תפלת ר”ע ע”ה ותפלת ר”א בן ערך ותפלת רבי נחוניא בן הקנה ע”ה וכן היה אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן ר”א הקליר הלא המה במחזור האשכנזים לפי שכל אלו הראשונים תקנו דבריהם עפ”י חכמת האמת והיו יודעים מה שתקנו ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר היה אומרם לפי שהם היו תנאים והיו יודעים מה היו מתקנים וכל דבריהם היו מיוסדים על פי האמת.

החכם המאוחר ביותר את פיוטיו נהג האר”י לומר הינו רבי אלעזר הקליר, שחי כ500 שנה קודם רבי אמנון ממגנצא שעל פי המסורת הינו מחבר פיוט “ונתנה תוקף”, שחי ממש בתקופתו של רבי שלמה אבן גבירול, שאת פיוטיו לא היה נוהג האר”י לומר.
מאידך, ישנם שמייחסים את הפיוט דווקא לרבי אלעזר הקליר עצמו או לפייטן אחר מתקופתו, וא”כ יתכן מאוד שהיה האר”י נוהג לאמרו, בפרט לאור העובדה שהיה מתפלל בימים הנוראים עם בני אשכנז.

למעשה, לעניות דעתי כל ההקפדה הזו אינה דווקא הוראה לציבור, אלא כדרכו רבי חיים ויטאל מגלה לנו כיצד היה נוהג האר”י בכל דבר ועניין. ופה קדוש כפיו של רבנו האר”י שעסק בכל עת בתורה ובתפילה, ולא עלה על לשונו דיבור אסור, וידע שורשי הקבלה על בוריים, דיבורו בוודאי היה פועל בעולמות העליונים, וממילא היתה קפידה יותר שידקדק בלשונו, כפי שמצינו שכאשר אדם חלילה פוגם, הפגם הוא כפי שיעורו קומתו, שאם הוא אדם גדול, הפגם הינו במקום גבוה יותר, וממילא עם צדיקים מדקדקים כחוט השערה, שכפי ערך קומתם, נותנים הם דין וחשבון על כל מעשה ותנועה שלהם.
אולם אנו, שפינו אינו קדוש כ”כ, ועסוק גם בענייני עולם הזה, ולעיתים עולים בו גם דברים שאינם מדוקדקים כ”כ, ממילא אינו פועל כפי שפועל דיבורו של רבנו האר”י, וממילא פחות שייכת כל הקפידא הזו. והדברים אמורים גם על פיוט יגדל אלקים חי, וקל וחומר על פיוט זה שיש ספק אם דברי האר”י אמורים לגביו.
אמנם מי שכל דרכיו ע”פ דברי האר”י והמקובלים ונהג שלא לומר הפיוטים הללו, כמובן שימשיך בדרכו, אך מי שקשה לו הדבר אינו חייב להפסיק, וודאי שאין לעורר מחלוקת על כך.
בברכת גמר טוב

close
הרשמה לניוזלטר

הישארו מעודכנים!

הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלה

שלום וברכה לערך הסידור היקר שים שלום
נהנתי מאוד מהסידור הנפלא ומהסדר וממעיו נכונות
רק שאלה אחת לא זכיתי להבין לצערי כתבתם שיש גם את נוסח האר״י מסידור רפ״ד בתוך הסידור משולב או בהגהות
אך לצערי לא זכיתי לראות איפה הם אותם נוסחאות מסידור רפ״ד או תיקוני לשון שוודאי זהו נוסח האר״י האמיתי כידוע ליודעים וראה גם סידור וספר תפילת חיים ובהסכמות להנ״ל והקדמת הגר״י הלל לספר חמדת ישראל למהרש״ו ועוד
אשמח שתאירו את עיני
תודה רבה וחזק וברוך
נתן סופר

 

תשובה

שלום עליכם
ככל הנראה הנך אוחז בידך את הסידור במהדורתו הראשונה משנת ה’תשע”ז.
מאז ב”ה זכיתי לערוך מחזורים לראש השנה יום הכיפורים וסוכות, וכן סדר סליחות.
במהדורה הראשונה שולבו הגהות בודדות שאינם מצויות בסידורים הרגילים ע”פ הגהות האר”י בשער הכוונות (לדוג’ אף מכיפת הירדן כל שהיא, נוסח זה אינו מופיע בסידורים המצויים), אך רוב הנוסח הינו נוסח ע”מ קלאסי.
מאז הוצאת המהדורה הראשונה התחדשו לי הרבה עניינים בנוסחאות התפילה וכן בכוונותיה, וביניהם גם נוסחאות סידור רפ”ד. ב”ה הדברים מסוכמים באופן מסודר.
בכרכים של יום הכיפורים וסוכות שיצאו ממש לאחרונה ניתן לראות באופן ברור את שינויי הנוסח (יעויין גם בהסכמת הרב תדהר אלון שליט”א).

כיוון שכב’ הזכיר את סידור תפילת חיים אציין כי נעזרתי בסידור ובספר רבות, והוא היווה בסיס ללימוד הנושא. מכל מקום למעשה ישנם שינויים רבים, אם דברים שהמחבר לא שם ליבו אליהם, ואם דברים שלמסקנה דעתי שונה.

אני מתפלל שנזכה להשלים את העבודה, ולהדפיס מהדורה נוספת של הסידור בהקדם, הכוללת נוסח האר”י המקורי.

בברכת התורה

close
הרשמה לניוזלטר

הישארו מעודכנים!

הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

  • נתן סופר הגיב:

    שלום וברכה שוב לעורך הסידור היקר שים שלום
    שמחתי על תשובתך כמוצא שלל רב כי האמת אני יודע מכמה וכמה אנשים שמצפים ומשתוקקים שיצא סידור בנוסח האר״י האמיתי
    שעד היום לצערנו לא זכינו לדבר כזה חוץ מסידור תפילת חיים שאין בנמצא להשיג לכול דורש ומבקש
    וידוע לי מקרוב שגם הגר״י הלל ר״י אהבת שלום יש ברצונו להוציא סידור כזה לאור רק שאין ידוע מתי זה יצא לאור מכמה סיבות
    אז אדרבא אשמח שיצא כזה סידור לאור ובוודאי שאקנה ואתפלל בסידור כזה בס״ד
    רק רציתי לעורר אולי כבודו כבר יודע אבל בכל זאת בקצרה כידוע מהרח״ו לא קיבל את סדר ונוסח ברכות השחר מהאר״י רק יש מרגלית אחת שלצערי גם שום סידור לא הביא את זה וזה בנוגע לברכת מלביש ערומים שלדעת מהרח״ו יש לברך המלביש ערומים בה׳ יתרה כמובא בחמדת ישראל הוצאת אהבת שלום עמוד ט׳ מהמרש״ו שכך מעיד על אביו וכך גם כתב רבי חיים הכהן בסידורו וכן דעת רבי יעקב צמח בזר זהב והשדי חמד והיפה ללב והרב דמשק אליעזר וספר תפלה לדוד ועוד ולעניות דעתי יש להחזיר עטרה ליושנה שהרי מי לנו גדול כ מהרח״ו שהוא שני להאר׳י כידוע ועליו סמך האר״י ובפרט כאן שגם לפי הפשט והדקדוק יש צרוך לזה עין יפה ללב הנדמ״ח מכון הכתר סימן מו׳
    לסיום חזק וברוך לך בכחך זה וכו׳ וכידוע שיש עוד שינוים כמו דעה בינה והשכל או לדעת מהרש״ו חכמה ובינה דעה והשכל ובטח שלא חכמה בינה ודעת כמו שחשבו
    ולמשומדים וכו׳ מכניע זדים ועוד ושוב חזק וברוך נתן סופר

  • כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    שאלה

    האם מועיל לכוון יחוד רק ע”י מחשבה של השמות כגון אבא ואימא אהי”ה והוי”ה או שצריך בדווקא לכוון את השילוב [אילההויה”ם]

    תשובה

    כל המוסיף מוסיפין לו. צריך להשתדל לעשות מה שאפשר בשמחה.

    close
    הרשמה לניוזלטר

    הישארו מעודכנים!

    הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

    אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    שאלה

    בימים שרחל לא יורדת לבריאה האם יש לכוין את הכונות בבשכמלו ובכריעות שי’ כורעת לא’ דאדנות והרי סוף סוף לפי ידיעתי הקצרה זה כדי להעלותה לאצילות?

     

    תשובה

    בכריעות מעלים את המלכות. וזה חלק ממהלך התפילה ונצרך ליחוד בברכת שים שלום, ולכן מכוונים בהם תמיד, למעט זמנים שאין מכוונים כלל.

    close
    הרשמה לניוזלטר

    הישארו מעודכנים!

    הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

    אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    שאלה

    האם אני רשאי לכוון את הכוונות של לדוד אליך עם המסירת נפש והעליית מ”ן משום שאולי יש לחשוש לדברי הבן איש חי שנה א’ פרשת כי תשא אות י’ג שאין בנו כח לכך?

     

    תשובה

    אפשר לכוין אם זוכרים מיעוט ערכנו ושפלותנו, ושאם אין הקב”ה עוזרו אינו יכול לו. ולא יחזיק טיבותא לנפשיה כלל.

    close
    הרשמה לניוזלטר

    הישארו מעודכנים!

    הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

    אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    close
    הרשמה לניוזלטר

    הישארו מעודכנים!

    הירשמו לקבלת עדכונים על ספרים חדשים ומבצעים!

    אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.