ספרים שחוברו ע”י חסידי ברלנד

57 views
0 Comments

שלום,

רציתי לדעת האם יש בעיה לעיין בספרים וביאורים שנכתבו ע”י חסיד ברלנד, ובפרט ספר קבלה. וע”מ לא לבזות את המחבר הנ”ל, שנראה הגון ות”ח, אוכל לפרט בפרטי.

בברכה,

שמעון

Changed status to publish

שלום וברכה.

ברשותך אחלק את התשובה לשתי חלקים.

בנוגע ללימוד מת”ח שיתכן וחלק מרבותיו אינם הגונים, כל עוד לא מצאנו פסול בתורתו, לענ”ד אין בזה בעיה. הרמב”ם (הל’ ת”ת פ”ד ה”ב) כותב שרב שאינו הולך בדרך טובה אין מתלמדים ממנו עד שובו למוטב. ניתן ללמוד מכאן שני דברים, האחד שאין להמנע מללמוד מרב שהולך בדרך טובה, ולא מצאנו חלילה פסול בתורתו, והשני שאפילו רב שחטא, לאחר שעשה תשובה ניתן לחזור וללמוד ממנו.
במקרה הזה, יתכן שאותו הוא טועה בבחירת רבותיו, ויתכן שהוא יודע דברים שאתה לא יודע. בכל אופן הדבר לא פוסל אותו ואת תורתו חלילה.

בחלק השני אשמח לגעת בכלליות בסוגיית הרב ברנד. ואף שקטונתי, אני חושב שחשוב שהדברים יאמרו.
אמנם מעולם לא ראיתיו ולא למדתי ממנו, וכן איני נמנה על חסידיו, אבל ככל סוגיה, התורה הקדושה מדריכה כיצד יש להתייחס לרב שיוצאים עליו שמועות רעות.
איני בקיא כלל בפרטי המקרה, אך מקרה מצער אחר שהייתי עד אליו, בו שפכו את דמו של הרב, גם תלמידי חכמים גדולים נפלו וקבלו לשון הרע, וכבר אמרו חז”ל ברית כרותה ללשון הרע שתתקבל. אז למדתי להזהר בכפל כפליים במקרים מעין אלו.

למעשה כאשר יוצא שם רע על אדם, חל איסור מוחלט להאמין ולקבל את הדברים. ויש בזה איסור דאורייתא של קבלת לשון הרע. ואף אם אדם אומר לך שראה בעיניו, עדיין אסור להאמין. ובפרט על תלמיד חכם, ש’מעמידין אדם על חזקתו’.
הגמרא (נידה סא ע”א) אומרת שאף שאסור להאמין ללשון הרע, מותר לחשוש לו. וביארו הראשונים (עיין חפץ חיים (לה”ר פ”ו ה”י) שאסור לעשות שום מעשה בפועל להזיק לאותו אדם בעקבות השמועות ששמע, אלא רק להציל את עצמו מהיזק שחלילה יכול להיגרם לו.
חז”ל קבעו 3 תנאים לכך שיהא ניתן לחשוש מאוד ללשון הרע, ואף להתרחק מאדם בעקבותיו: כלל ראשון (מו”ק יז ע”א) תלמיד חכם ש”סנו שומעניה” כלומר שיש עליו שמועות רעות מאנשים שונים על מקרים שונים. אם הרבה אנשים מספרים על מקרה בודד, או אדם אחד על מקרים רבים – לא נחשב ‘סנו שומעניה’.
כלל שני (יבמות כה ע”א) שיהא ‘קלא דלא פסיק’ כלומר שמועות שאין עליהן עוררין בתוך זמן קצר מאז שהתפרסמו.
כלל אחרון (יבמות שם) שאין לאותו אדם שונאים שיש סברא לומר שמפיצים שמועות שקר.

כיוון שהתנאים הללו מסובכים מאוד, לא ניתן לכל אדם להכריע בזה, והדבר נתון להחלטת בית דין. אך החלטה זו עדיין לא מתירה להאמין לדברים, אלא רק לחשוש שמא יש בהם אמת.

גם אם הרב ברלנד הודה בבית משפט, אין לזה שום חשיבות לעניינינו כיוון שכל החלטותיהם הבל ובחזקת שקר. בפרט במקרה הזה שמדובר ב’עסקת טיעון’, שע”פ תורתנו הקדושה זהו שם מכובס לשוחד.

להאמין לדברים ניתן רק לאחר שהיה בית דין כשר שהיה מקובל על כל הצדדים. וכעת שמעתי שקם בית דין מיוחד שיושבים בו מגדולי הדור ממש, שקראו לא לעסוק בנושא כלל עד שיסיימו את הבירור. אני מציע לכל אחד שיציל את נפשו, שאם יתברר שהכל היה שקר, לא יהיה בכלל מבזי תלמידי חכמים עליהם אמרו חז”ל ‘אין רפואה למכתו’. חלילה. ושומע לנו ישכון בטח.

בהצלחה רבה.

Answered question