האר”י כותב לומר נוסח ‘ישתבח ויתפאר’ וכו’ בעת שהחזן אומר ברכו. האם נכון לאמרו?

546 views
0 Comments

האר”י כותב לומר נוסח ‘ישתבח ויתפאר’ וכו’ בעת שהחזן אומר ברכו. האם נכון לאמרו?

Changed status to publish

בעוד שהש”צ אומר ברכו יאמרו כל הקהל בלחש ישתבח ויתפאר שמו של ממ”ה כו’ ככתוב בסידור (שעה”כ נא ע”ב, וכעי”ז בפע”ח שער ק”ש פ”א). מקורו בסידור רע”ג, ובתשובת הרא”ש (כלל ד’ סי’ יט) והעתיק דבריו בטור (סי’ נז) ונזכר במחזור ויטרי, ובאבודרהם, ובתשובת מהרש”ל (סי’ סד) וברמ”א (סי’ נז סע’ א בהגה) וסודר למעשה בסידור חמדת ישראל (עמ’ צב בנד”מ). ובכה”ח סופר (סי’ נז ס”ק ו) הביא משם האר”י לאמרו, ועוד הביא שחששו לב’ עניינים. א. כתבו הלבוש (שם סע’ ב) ומג”א (שם ס”ק ג) ובאר היטב (שם) ומשנ”ב (ס”ק ה), דיש לו לומר ‘ישתבח ויתפאר’ וכו’ דווקא אם מאריך החזן, אך אם מקצר, כיון שיש לו לשמוע חיתוך המילות מן החזן, ישתוק. וכ”פ הדרך חיים, שאם איננו מאריך, עדיף שלא יאמר כלל נוסח זה. וכעי”ז כתב בליקוטי מהרי”ח (סו”ס חצי קדיש וברכו). ב. בספר פתח הדביר (אות ג) בשם הרב מנחת אהרן (כלל יב סי’ לד) ובשם המשנת חסידים, שליבו מגמגם בזה משום חשש הפסק, ולכן נמנע מלאמרו בשחרית, אך בערבית שאין בו חשש הפסק עונה. וסיים הכה”ח סופר שלא נזכר בסידורי הרש”ש, ושמנהג בית אל שלא לאמרו כלל. מיהו, כיון שלא הובאו חששות אלו בראשונים [אלא שיש שלא גרסו הנוסח, מהם רס”ג ורמב”ם], ולא מצינו גם באחרונים מי שאסר בסכינא חריפא לאמרו, ומשום שהאר”י גילה דעתו בפירוש שיש לאמרו, וי”א שאפילו בברכות החמורות, לא אמרינן ספקם לקולא כנגד רבנו האר”י כנז’ בספרי הרב חיד”א ורבנו יוסף חיים מס’ פעמים, ק”ו בנידו”ד.

Answered question