צוואת רבי יהודה החסיד


צוואת רבי יהודה החסיד

קבורה ומתים

א. אין לקבור שני מתים זה אצל זה שהיו שונאים בחייהם, כי אין להם מנוחה יחד.

ב. אין לחצוב קבר ולהניח פתוח אם אין נותנים בו המת מבעוד יום, ואם יניחנו פתוח עד הבקר בימים מועטים [עד ט"ז יום] ימות אחד מבני העיר.

ג. אין להשים ארון של מת על ארון אחר שיש בו מת כבר, ואם נעשה בוודאי שימות אחד מבני העיר בתוך תשעה ימים.

ד. לא ינשק [ס"א לא יאחוז] אחד מבניו כשהוא מת, כי לא ישאר לו אפילו אחד.

ה. כשקוברין אשה שהיתה אוכלת ילדים בחייה, אם רואים פיה פתוח בידוע שתעשה כן לאחר מותה שנה אחת, ויש למלאות פיה בעפר ולא תזיק עוד.

ו. כשמטהרין את המת אין מהפכין את הדף שטהרו עליו כי סכנה יש בדבר שמא ימות אחד בתוך שלשה ימים, [באותן ישובים שאין שם בית הקברות יזהרו שלא יהפכו הדף (אשר טהרו) ג' ימים, שאם ח"ו יהפכו אותו הדף תוך ג' ימים גדול שבעיר ימות באותה שנה].

ז. צריך ליראות [כשמניח את המת בקבר] שלא יקפוץ המת אצבעות ידיו.

ח. כשנושאים המת מן הבית יש ליזהר שלא יצא אדם ראשון [כשמוציאים המת מן הבית יש להזהר שלא יצא אדם תחילה לפני המטה כי סכנה גדולה יש בדבר].

ט. הרוחות של מתים משוטטות בעולם לשמוע מה גזירה יצאה לעולם, ולפעמים אומרים לחיים לבוא עמהם, אם מתרצים אז הוא, או אחד מזרעו ימות, אלא יש לאמר להם בעבור הקב"ה איני רוצה לבוא עמכם ולא עם מתים אחרים, ולמחר ילך על קברו וישביעו כמו כן בעבור הקב"ה החפץ בחיים שלא תבוא עוד אחרי ולא אחר זרעי ולא אחר שום בר ישראל או בת ישראל לא אתם ולא שלוחכם, כי חפצי בעוה"ז ולא באותו העולם, כן יאמרו ג' פעמים בלא מנעלים, וי"א ג' ימים ויצום אותו היום.

י. לאחר שטהרו את המת לא יניחו המת באותו המקום שטהרוהו, אלא ישכיבוהו כנגד פתח הבית לפנים מן הבית.

יא. ואם יש קברות בעיר לא יעברו המת לעיר אחרת לקבור, כי המתים ששוכבים שם כועסים, כי היא בזיון להם.

יב. לא ילך אדם על קבר אחד שני פעמים ביום אחד, אלא יבקש כל רצונו ולא ישוב עד למחר.

יג. אין לקבל שום דבר מן המת בחלום, ואין לנדור לו שום דבר.

יד. אדם שהיה חולה וה"ה אשה אם אומרים לאדם לקבל זה הילד שיש פה או קבל דבר אחר, והוא רואה שאין שם שום דבר, אין לומר לו תן לי ברצון כי הוא עצמו ימות, אלא יאמר איני יכול [איש או אשה שהם חולין אם יאמרו לאדם כשהם ישנים קבל זה הילד מידי או זה הדבר שיש בכאן, והאדם רואה שאין שם כלום, אין לומר אקח כי סכנה לו לאדם אלא יאמר איני רוצה].

טו. כל הבוכה על מת יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה, ג' ימים לבכי, ז' ימים להספד, ל' ימים לגיהוץ ולתספורת, מכאן ואילך אומר הקב"ה אין אתה רחמני יותר ממני.

טז. לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה, ואם בנה לא ידור בו ימים, כי הוא או בניו ימותו, אלא ימכרנו, ושל עץ ספק.

בית

יז. לא יבנה אדם בית על קרקע שלא עמד בו בנין מעולם, ואם הוא אינו רוצה להניחו פנוי אז לא ישב בו שנה תמימה [לא ידור אדם בבית שנבנה על קרקע שלא עמד שם בנין מעולם אם לא שידורו בו בני אדם שנה ראשונה].

יח. לא יעשה אדם מרחץ בתוך ביתו, ואם יעשה הבית יחרב, אא"כ עושה לרחוץ רבים בו.

יט. לא יעשה אדם ביתו גבוה מבית הכנסת.

כ. לא יסתום אדם חלון או פתח לגמרי שלא יזיקו השדים, כי דרכן לצאת בו, אלא ינקוב בו נקב.

כא. לא יבנה אדם ביתו ולשנות בית מדרשו כי הוא קודש לה'.

נישואין

כב. לא ישא אדם בת אחיו או בת אחותו.

כג. לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו, ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה.

כד. שני בני אדם ששמותיהם שוים לא יזדווגו יחד בילדיהם, (ס"א לא יעשו נשואין לשני ילדיהם יחד), וזה ספק או לזרעו או לכל אדם [כמדומה לכל העולם ויש להזהר].

כה. ולא ישאו שני אחים לשתי אחיות.

כו. ולא ישא אדם שתי אחיות זו אחר זו, (ודוקא לזרעו, כך מצאתי, ומסתמא ב' אחים לב' אחיות ג"כ לזרעו).

כז. לא ישאו שני אחים אשה ובתה, ולא ינשאו ב' אחיות לאב ובנו.

כח. לא יתחתן אדם שני פעמים עם חבירו בן ובת בת ובן.

כט. לא ישאו שני חורגין (שקוראים שטיף קינדער) זה את זה, לא בת האשה לבנו של אישה או להיפך.

ל. לא יעשו נשואים לשני ילדים יחד כי לא יצליחו [לא יעשה אדם נשואי ילדיו יחד ביום אחד (גליון), ולאומות לא יעשה שני פרשים ביום אחד].

לא. שני חופות בשבת אחד אחד מהם יעני או ילך לגולה או ימות [שני חתנים בביהכנ"ס אחד לא יצליחו, וחופת שתי אחיות בשבת אחת אחד מהם יעני או ילך בגולה או ימות].

לב. שלא יצוד צבי לחופה, כי צבי לחופה צרה יגיד.

דירה

לג. אחים נשואים [יחד] לא ידורו בעיר אחד, וסימן לדבר כי ישבו אחים יחדיו וגו' (ע' סי' תע"ז).

לד. שלשה בעלי בתים לא ידורו בבית אחד כי אחד מהם יעני או ימות, כל שכן ארבעה או חמשה.

שונות

לה. לא יעשה לחבירו סנדק לשני בניו אלא אם כן מת אחד.

לו. לא יניח אדם מלזקוק עם אשתו לילה שטבלה בו.

לז. האומר דרך שחוק [או דרך עזות] או [דרך] גיזום [או דרך ליצנות או בכעסו] לעשות כך וכך אפילו אמר פעם אחת צריך שיעשה כן קודם מותו.

דרך

לח. לא ילך אדם מביתו לדרך ויחזור לביתו אם שכח איזה דבר רק יעמוד לפני הבית לישאול מה שצריך.

לט. לא ימשח אדם מנעליו ביום שדעתו לילך לדרך.

מ. לא ישב על עגלה שעומדת בספינה, וכן לא ירכב על סוס כשהוא עומד בתוך הספינה, וי"א אף על דף שבולט מהספינה לא ישב.

אכילה

מא. לא ישחט אדם אווזים בשבט, ויש משפחה שמונעים זה בטבת, והעיקר הוא בשבט.

מב. אווזא או תרנגול או כל דבר חי הכופה קערה או כלי אחר יש לשחוט אותה מיד.

מג. פרה אשר תלד שני עגלים יחד או כל דבר שאינו רגיל להיות כגון תרנגולת שתלד ב' ביצים ביום אחד צריך לשחטן מיד.

מד. וכן אילן העושה פירות ב' פעמים בשנה יש לקצצו מיד ואין להניחו כלל.

מה. אילן העושה פירות אין לקצץ אותו.

מו. לא יעשה מתבואת זרעו אוצר בחפירות קרקע על היוקר כי יפסיד [אין להניח או להטמין אוצר בחפירת קרקע על היוקר].

שונות

מז. לא יכתוב אדם על ספר, שלי הוא, אלא יכתוב עליו שמו בלי שלי הוא.

מח. לא יגלח אדם הראש ולא הזקן בראש חודש, וכן לא יטול הצפרניים בראש חודש.

מט. לא יתוץ אדם תנור וכיריים שאופים בו להשתמש באותו מקום אלא יניח אותו לתקן שנית כי סכנה גדולה כל עושה אלה.

נ. תרנגולת שקראה כמו תרנגול ישחטנה מיד, וכן כל דבר שינוי יסירנו מן הבית.

נא. לא יקרא איש מזרעו את בנו יהודה ולא שמואל, לא ידור רב בהיידלבורג כי לא יאריך ימים, לא ידור כהן בריגנשבורג, ולא אלעזר, לא ידור איש באויגשבורג [לא ידורו איש ואשה (באויגשבורג) בעסטרייך אלא א"כ ילכו מן המלכות בכל שנה חודש], אשה מזרעו שילדה לא תאכל פעם ראשונה תרנגולת.

נב. לא יגדל אדם עגלים הנולדים מבהמותיו.

נג. לא יושיב אדם תרנגולת על ביצים לגדל אפרוחים [לא יושיב שום אדם מזרעו תרנגולת על ביצים להוציא אפרוחים ואם מעצמה לא יניחו לישב].

נד. לא יגדל אדם בלורית.

נה. אשה שהתחילה להניק את בנה תתחיל להניקו בדדה של שמאל.

נו. איש מארץ שוואבין לא יגדל נערים שיזכו לישיבה.

אזהרות נוספות לצוואה

א. אם יש לאדם אשה ומתה לא ישא אחרת ששמה כשם הראשונה, או אם מת בעל לאשה לא תקח בעל ששמו כשם הראשון, כי יחשבו אחר הראשון, ואם יהיה הדבר כך לעולם לא יהיה בטוב או ימות אחד מהרה.

ב. איש מזרעו אינם רגילין לקרוא שם ילדיהן אחרי בנם (החי) [המת] (ע' סי' ת"ס), וכן לא יקראו שם בניו אברהם יצחק יעקב ולא משה, כי האחד ימות או יחלה או יהיה אילם או שוטה והרבה דברים כיוצא בו.

ג. (גליון) אדם שחולה עד שהוא גוסס ומאריך בצרתו אם הוא רשע יש לשתוק ואין להרבות דברים בפניו, ואם הוא צדיק ומיתתו מזקת לבריות אז יש להתיר לו ולומר תהא מיתתך מותר לך ממני ומן העולם.

ד. פעם אחת שתה אחד מן מי הבית שבשכונת המת וגער בו חכם, לשעה קלה יצאה גם נשמת השותה, ושאלו מן החכם, ואמר ראיתי מלאך המות שפשף סכינו במים אחר מיתת הראשון.

ה. (גליון) אדם הדר בעיר שיש שם בית הקברות אם הולך לעיר אחרת שיש שם ביה"ק אל ילך שם להתפלל אל המתים פן יקפידו המתים שבעירו ויזיקוהו.

ו. סכין או חרב שנהרג בו יהודי אסור ליהנות ממנו כי סכנה גדולה הוא לכל בני ביתו ולכל אשר יהנו ממנו, אך יקברוהו עם הנהרג.

ז. לא יטול המזוזה כשעוקר מדירה אשר דר בה כי סכנה הוא.

ח. לא יגדל אדם תורים ובני יונה בתוך ביתו (ע' סי' תתרל"ח). לפי שהבית אשר יגדלו בה או ימותו בניו או לא יהיה לו זרע.

ט. הדר בבית אחד ויצא ממנו לא יחזור לדור בתוכו עד אחר שבע שנים שלימים.

י. לא יפרד אדם מחבירו מתוך בכי.

יא. (גליון) אל יקיז דם בתמוז אלול ושבט וסי' אחד ר"ת תא"ש או ס"ת זל"ט.

יב. אין אומרים לך אכול בשמחה לחמך אחר הטבת חלום, דר"ת אבל.

יג. עיר שיומא דשוקא ביום ג דריה עניים, [חסר] בשבתא דריה עשירים.

יד. לא יקנה אדם מזרעו תבואה להשתכר בה כי יפסיד.

טו. הרוצה ליסע ממקום למקום או מבית לבית לדור אלו ימים בחודש הם טובים: ב, ד, ט, יא, טו, טז, יט, כא, כז, כט, אבל יום א, ג, וכה אינם טובים ושומר נפשו ירחק מהם.

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.