עשרה אורות / רמח"ל


רבי משה חיים לוצאטו

עשרה אורות לרמח"ל ז"ל

 

עשרה אורות

א. תענוג הנשמות הוא בהשיג אורות, וכפי יוקר האורות כך הוא גודל התענוג. (יקר מכל האורות הוא היחוד, וזה מה שרצה לגלות בפועל הא"ס ב"ה, לתת תענוג שלם לנשמות, ותענוגן בו לנצח נצחים.

ב. הא"ס ב"ה הוא השלימות שאינו נותן מקום לחסרונות. כדי לגלות ענין זה בבירור, נתן מקום לחסרונות בהעלים שלימותו. ובתיקון כלם, אז יודע באמת כח השלימות מה ענינו, כי אין האור ניכר אלא מתוך החושך.

ג. מה שעומד בסוד השלימות בא"ס ב"ה, עומד בסוד העלם בקו ורשימו, דהיינו החסרון לבד (החסרון) ברשימו, ותיקונו בקו. ובהשלים הקו לתקן הרשימו, הרי לא עשה אלא שהחזיר הדבר לשלימות שהיה כבר מתחילה.

ד. הרשימו - שורש הגוף, והפעולות נשרשות בחלקיו בפרט. הקו - שרש הנשמה, כוללת כל הכחות כאחד, ושולטת על כל הפעולה של הרשימו, להחזיר הכל ליחוד.

ה. הא"ס ב"ה פועל בדרך כל-יכול לפי שלימותו. ולא בדרך זה נברא העולם, אלא בדרך ההדרגה, והיינו בורא בשותפי דאתוון, שהרבה כחות מתחברים להוציא פועל אחד, והכחות בהדרגה זה אחר זה. על כן יכולים אנו לדבר, כי הוא דרך מתקרב לדרך שלנו. אך הכל-יכול, אין לנו ידיעה בו כלל.

ו. הספירות הם - ששיער בעצמו הרצון העליון לברוא כל כך בריות, ולהנהיגם בהנהגה זאת. והיינו מה ששיער להעלים שלימותו, ולחזור לגלותו מעט מעט, עד שיתגלה לגמרי. ולא נבראת שום בריאה, ולא קרה שום מקרה, שלא ישוער ממנו, על פי התכלית הזה. ואלה המחשבות הם הספירות הנראות לנביאים, כמו שמי שיוכל לראות נשמת אדם - יראה המחשבות שבה, שהם התלהטות אחד שיש בה, כן נראות הספירות האלה.

ז. הרשימו שממנו כל הכלים, ענינו הנהגת שכר ועונש, טוב לטובים ורע לרעים. הקו ענינו יחוד מתקן הכל, ומחזיר כל רע לטוב.

ח. הספירות נקראו אור נאצל, כי, מתחילה לא היה אור ניתן ליראות, ועכשיו יש אור ניתן ליראות, שהם הספירות. אבל אינו דבר המשתלשל (בחדש) [מחדש], אלא הוא דרך אחד מהדרכים שבמחשבתו העמוקה שנתגלה, וניתן ליראות בדרך אור, וזה שכתוב, באורך נראה אור.

ט. רשימו הוא הדרך המוגבל עם כל חלקיו. ובתחילה יש מקום לנמצאים, והוא חק המצא תחתונים, והוא סוד מלכות. ובזה המקום יש הרשימו, שהוא אור, חומר היולי לכל דרך המוגבל, אך שעדיין לא נכנס בכל מדריגותיו ובניניו. וזה המקום הוא חלל, שרצה לומר - שיש בו בית-קיבול, והיינו המדריגה שנותנת שיהיו אחרים נכללים בה. ועד שלא נכלל, נקרא שהבית-קיבול חלל, וזה נשאר בהסתלקות האור הא"ס ב"ה משם. כי הבחינה שבבלתי תכלית - לא היה שייך חילוק מדריגות, אלא הכל מתוקן מעיקרא. יש, א"ס המקיף, ורשימו המוקף, וצנור בין זה לזה, ואור בין זה לזה:

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.